מקומות לבקר בניקוסיה(Places to Visit in Nicosia)

בדסטן (כנסיית סיינט ניקולס):

הכנסייה ממוקמת בחלק המוקף חומה של ניקוסיה. הבניין נבנה במאה ה-2 לספירה ככנסייה ביזנטית (כנסיית סיינט ניקולס). הכנסייה נבנתה במהלך התקופה הביזנטית ולאחר מכן הורחבה במספר אגפים גותיים שנבנו ע"י הליזיאנים. לאחר מספר שינויים נוספים בתקופה הונציאנית, המבנה הוענק למטרופוליס היווני- אורתודוקסי במאה ה-16. במהלך התקופה העות'מאנית כשכנסיות נוצריות היו סגורות, השתמשו במבנה כשוק סגור. למבנה, ולו מאפיינים ארכיטקטורים שונים, יש אופי מעורב. סגנון הבנייה שבכניסה הצפונית, מזכיר את סגנון הבנייה של קתדרלת סיינט סופיה.

אחוזת דרוויש פשה:

דרוויש פשה, המוציא לאור של "זאמאן", העיתון התורכי הראשון בקפריסין, היה הבעלים של אחוזת שתי קומות זו במאה ה-19. האחוזה ממוקמת במחוז ארפ- אחמט שבאיזור המוקף חומה של ניקוסיה. לאחוזה שתי כניסות- בכניסה הראשית, מוצגת שנת 1219 (1807) בלוח השנה המוסלמי.

קומת הקרקע של האחוזה נבנתה מסלעים והקומה העליונה מלבנים. השנה 1869 מוצגת על התקרה שבחדר המרכזי, שהוא תוספת מאוחרת למבנה. האחוזה בנוייה בצורת L ומכילה חצר פנימית. חדר מדרגות עשוי עץ הנתמך ע"י מיכל המים שבחצר מוביל לקומה העליונה ובה כל החדרים מובילים למרפסת מקורה. לאחר עבודות השחזור שבין השנים 1978- 1988 האחוזה נפתחה כמוזיאון אנתרוגראפי ב-21.3.1988. המוזיאון מכיל חדר ראשי, חדר אוכל, חדר כלות ואיזור בו מוצגים פריטים אשר שימשו ביום-יום.

חומות העיר ניקוסיה:

בשנת 1567, רגע לפני הכיבוש העות'מאני, הונציאנים החלו לבנות חומות חדשות כתחליף לליזיניאניות הישנות, כדי שיהיה אפשר להגן על ניקוסיה. מהנדס ונציאני מפורסם בשם ג'יאוליאו סבורגננו תיכנן את החומות. הונציאנים הובסו ע"י העות'מאנים לפני שעלה בידם לסיים את בניית החומות. החומות, ואורכן 4 וחצי קילומטר ,מכילות 11 מבצרים בצורת טירות ושלושה שערים.

שמות השערים:  "porta del proveditore"- the kyrenia gate בצפון

porta julliana"- the Famagusta gate " במזרח

"porta domenica"- the paphos gate במערב

על מנת לבנות את החומות החריבו הונציאנים בתים, ארמונות, מנזרים וכנסיות ברדיוס של 4 וחצי קילומטרים ממרכז העיר והשתמשו באבנים מונציה לבנייתן. שמות המבצרים נקראים על שמות האצילים והאנשים האחרים אשר תרמו לבניית החומות (רוחס, לורדנו וברברו).

מסגד עראב אחמט:

המסגד הנכבד ביותר אשר נבנה ע"י הטורקים בניקוסיה הוא מסגד עראב אחמט. מסגד זה, הממוקם באיזור עראב אחמט שהוא האיזור היחיד כיום המשמר ומשקף את המאפיינים ההיסטורים של ניקוסיה העתיקה, הוא אחד מהדוגמאות הטובות ביותר לארכיטקטורה הטורקית. כמו רבים אחרים, המסגד נבנה על אתר של כנסייה לטינית עתיקה. המסגד נבנה במאה ה-19 כאתר הנצחה לעראב אחמט פשה, שליטה הקודם של רודוס.

בין עמודי השיש שבמסגד ישנן 25 מצבות בעלות כיתובים וציורים. במסגד טרסה מקושתת וכיפה בקוטר 6 מטרים. הגינה ובה קברים השייכים לטורקים נשמרה במצב טוב. בין הקברים נמצא קברו של קמיל פשה, אשר נולד 1832 בניקוסיה והגיע לדרגות בכירות באימפריה העות'מאנית ארבע פעמים. קמיל פשה מת בניקוסיה ב-1913 ונקבר בחצר המסגד. בשנת 1927, שליטה של קפריסין בין השנים 1926- 1931, סר רונלד סטרוס, הכין מצבת קבר לקמיל פשה בטורקית ובאנגלית.

פונדק גמבלר:

הפונדק הוא פונדק סוחרים עות'מאני שנבנה לקראת סוף המאה ה-17. הצורה והגודל של הקשת הגותית שבכניסה, לא תואמת לקשתות שבבניין שבסגנון המנוגד לארכיטקטורה העות'מאנית. לכן נטען כי קשת זו ייתכן ושייכת לבניין אחר, ככל הנראה מנזר אשר היה ממוקם באותו איזור. פונדק המהמרים הוא בניין מדהים בעל קשת גותית של ימי הביינים וחצר ובה חדרים רבים מעניינים לחקור. פונדק זה הוא גרסה פשוטה של בויוק- חאן, ללא מסגד במרכז. הבניין בנוי בצורת מלבן בעל 2 קומות. המטיילים התגוררו בקומה העליונה כשבעלי החיים והחפצים שלהם הוחזקו בחדרים שבקומת הקרקע. ישנם 44 חדרים מסביב לחצר הפנימית.

החמאם הגדול ((the grand bath:

החמאם הגדול נבנה על שרידיה של כנסייה לטינית עתיקה והוא דוגמא מצויינת לשימוש השונה בבניינים מחודשים. החמאם שעדיין מתפקד בימים אלו, ממוקם בסביבה מקסימה של קשתות גותיות וקירות סלע רחבים של הכנסייה העתיקה. הכנסייה מדגימה כיצד תוואי השטח של ניקוסיה השתנה גם הוא: הכנסייה יושבת שלושה מטרים מתחת לקו הכביש המודרני. מבנה המסדרונות בעלי הקשתות הגותיות וקירות האבן, מראים כי הכנסייה נבנתה בתקופה הליזיאנית. שם המבנה היה סיינט ג'ורג'.

הפונדק הגדול:

בפרספקטיבה היסטורית וארכיטקטורית, בויוק- חאן הוא אחד מהמונומנטים הטורקים הבולטים שבניקוסיה. נטען כי הוא נבנה ע"י השליט העות'מאני הראשון של קפריסין מוצפר פשה בשנת 1572. המבנה הוא בצורת מלבן בעל 2 קומות. החדרים המקיפים חצר גדולה פתוחים לבימה קשתית בעלת כיפה. הפונדק הגדול נבנה מסלעים שהובאו למקום מבניינים ומקומות שונים. לפיכך, ייתכן כי עמודי השיש התומכים במסגד הקטן שבמרכז החצר נלקחו מבניין אחר. מסגד קטן וכיפתי זה, בעל ארובות האבן וצורת הקונוס שלו, משלים את הסגנון הארכיטקטורי הטורקי של הפונדק. החדרים שבקומת הקרקע שימשו כחנויות, חדרי אכסון ומשרדים. החדרים בקומה העליונה שהכילו אחים היו חדרי השינה. למרות שהפונדק דומה מאוד לאלו שבאנטליה, יש הבדל אחד שניתן לציין, בעוד שבפונדקים שבאנטליה יש כניסה ראשית אחת, לפונדק הגדול יש שתיים. במהלך השלטון הבריטי שימש הפונדק כבית כלא ולאחר מכן כחצר פועלים. כעת, הבניין המשוחזר הוא מקום חינני עם חנויות, גלריות ובתי קפה.

מסגד האיידרפשה (קתדרלת סיינט קתרין):

סיינט סופיה הוא המבנה הליזיאני המכובד ביותר בניקוסיה, ברם כנסיית סיינט קתרינה היא דוגמא שלמה לסגנון הראוותני הקפריסאי של המאה ה-14. ההיסטוריון סר הנרי לוק, מתאר אותה כמבנה הגותי האלגנטי והמושלם ביותר בקפריסין. כנסיית סיינט קתרינה נהפכה למסגד לאחר שהעות'מאנים קיבלו שליטה על האי. החלקים היחידים החסרים ממבנה ימי הביינים המקורי הם רצפות המצבות והריהוט. לכנסיית סיינט קתרין חלונות גותיים ארוכים וצרים הנהיים צרים יותר ככל שמתקרבים לתקרה. החלקים העליונים של החלונות מקושטים בעיצובים גיאומטרים. לכנסייה 3 כניסות, לכניסה הדרומית סגנון בנייה גותי וחריטות ליזיאניות. הכניסה המערבית גדולה יותר והמסגרת שלה מכילה עיטורים של דרקונים ו-ורדים. הכניסה הצפונית פשוטה יותר ובה עיטור של אישה עירומה מחזיקה דגים ודרקון. בפנים, חלק המכיל את המזבח ואת המקהלה ובריכת הטבלה קטנה.

שער קיריניאה:

שער קיריניאה שבצפון, הוא אחד משלושת השערים שבחומות המקיפות את העיר העתיקה של ניקוסיאה. השער היה אחת מנקודות הכניסה והיציאה החשובות של העיר, הוא ידוע גם בשם        "del providetore  gate" על שם הארכיטקט פרובדיטורה פרנססקו ברברו. שער קיריניאה נשאר שלם עד היום ומהווה מונומנט היסטורי אטרקטיבי של צפון ניקוסיאה. הטורקים שיחזרו את שער קיריניאה בשנת 1821 והוסיפו חדר בעל כיפה. על הפאנל שמעל השער פסוקים מהקוראן. חותמו של מחמוד השני הוקם בחזית הצפונית של השער בשנת 1820. התותחים שהועברו ע"י הבריטים להגנה על עכו נגד נפוליאון נפלו לידי העות'מאנים מאוחר יותר.

מוזיאון לפידארי:

מוזיאון לפידרי הממוקם מזרחית למסגד סלימייאה הוא מבנה בסגנון ווניציאני הנבנה במאה ה-15. הוא מכיל עבודות אבן רבות ( עבודות שיש, עיטורים, עמודים וקברים) מימי הביינים עד לימינו אנו. החלון והמרפסת היפהפים שממול הכניסה הועברו מארמון ליזיאני שברובע סאראיונו אשר נהרס בתקופה הבריטית.

סברה רווחת היא כי מוזיאיון לפידארי נבנה על שרידי בית מימי הביניים או שהוא בית ווניציאני. החלון הגותי שבארמון שממול המוזיאון מייצג את הסגנון הצרפתי הראוותני שהיה בשימוש רב בקתדרלות צרפתיות במאה ה-15.

מוזיאון מוולוי טקה

הבניין הממקום דרומית לשער קיריניאה נבנה  לקראת סוף המאה ה-16 ע"י עראב אחמט פשה לאחר כיבוש האי ע"י העות'מאנים. מפקד הכוחות הכובשים, לאלה מוסטפה פשה, ארפ אחמט פשה והקאדי והמופתי הראשון של האי היו חברים במסדר מוולוי (מסדר של דרווישים שהוקם ע"י מוולנה ג'אלאלאדין רומי, הנקרא גם "הדרווישים המסחררים".

מוולוי טקה שבניקוסיה היא מרכז תרבות חשוב באזור העות'מאני שבקפריסין. ממוקם בתוך העיר מוקפת החומה, דרומית לשער ג'ירניאיה. הבניין מאופיין ב6 כיפות מוזהבות מעל למבנה מלבני. בתוך הבניין, ישנם קברים וסמח'אין (בית פגישות דרווישי המשמש לכתיבת מוזיקה דתית). עד שאתאטורק החרים את הלודג'ים ב1920, השייח' האחרון ומנהיג המסד,מלווי,שימש כלודג' - ונפטר ב1954. בכניסה ללודג' ישנו כיסוי ראש, פאנל ומזרקה. שישה עשר שייח'ים לודג'יים קבורים בשישה קברים בבניין. הבניין המציג מראה אסתטי שונה בנוף מרכז העיר משמש כעת כמוזיאון לאנתרוגרפיה.

מסגד סאלימי (קתדרלת סיינט סופיה):

מסגד סאלימי היה קודם לכן קתדרלת סיינט סופיה. הכנסייה ידועה כמבנה הגותי הגדול והיפה באי. כיום, הכנסייה העתיקה היא המסגד המרכזי שבחלק הצפוני שבאי. המבנה הארכיטקטורי מזוהה עם סגנון הקתדרלות הצרפתיות של ימי-הביינים.

נטען כי המסגד נבנה על כנסייה ביזנטית הנקראה אגיאה סופיה. הבנייה החלה ע"י הארכיבישוף הלטיני אוסטורגה דה מונטיאגו ב1208. היא הוקדשה ב1326 ונפתחה לשירות דתי. משום שהייתה הכנסייה החשובה ביותר בקפריסין, טקסי ההכתרה של המלכים הליזיאנים נערכו בה. הכנסייה שוחזרה ע"י הגנואים ב1373, וע"י הממלוקים ב1426. הכנסייה נפגעה ברעידות אדמה ב1491, 1547 ו1735 אך, כפי שניתן לראות כיום, שרדה.

החלק המזרחי של הכנסייה נהרס ברעידת אדמה ב1491, ומכיוון  ששוחזר ע"י הווניציאנים, קברו של המלך הליזיאני (הוגו ה-2) נחשף. הגופה נשמרה היטב עם כתר לראשה, כשפריטי זהב ומסמכים נמצאים בתוכו. הכנסייה נבנתה ע"י ארכיטקטים ואנשי מלאכה צרפתים והיא דוגמה מצוינת לארכיטקטורה הצרפתית של ימי-הביינים. לקתדרלה כניסה יוצאת דופן. החלונות שמעליה הם דוגמא לאמנות הגותית שאין שניה לה. העות'מאנים בנו מינרטים מעל שני מגדלי הפעמונים הבלתי גמורים שבצד השני של הכניסה. בתוך הכניסה שלושה מעברים, שישה אזורים צדדיים וחדרי תפילה קטנים. חדר התפילה הצפוני הוקדש לסיינט ניקולס, והחדרים שבדרום לבתולה מריה ולסיינט ת'ומס אקוויאנס. חלקו של המסגד השמור לנשים שימש כ"משרד האוצר" של הכנסייה. מלכים ושליטים ליזיאנים רבים קבורים בתוך הקתדרלה. מצבות השיש עדיין מהוות חלק מריצוף השיש. הכיתובים והציורים שעל המצבות נשמרו היטב מכיוון שכוסו במרבדי קנה-סוף.

העמוד הווניציאני ורובע אטאטורק:

עמוד הגרניט שברובע אטאטורק נבנה ע"י הווניציאנים ב1550. העות'מאנים הסירו את העמוד אך הבריטים העמידו אותו מחדש במיקומו העכשווי ב1915. נטען כי את עמוד הגרניט האפור העבירו ממקדש בסאלמיס (אזור פמגוסטה).

בתחתית העמוד -עיטור של שש משפחות איטלקיות. גלובוס הנחושת הוא תוספת מאוחרת. הבניינים שבמערב רובע אטאטורק (בנייני ממשל) נבנו במהלך השלטון הבריטי במאה ה-20 , לכן הם בעלי מראה שונה. ישנה מזרקה ובימה עם עיטורה של בריטניה בחלקים המזרחיים של הבניינים. הבימה נבנתה כדי לציין את הכתרה של המלכה אליזבת' ב1953.