ההיסטוריה של קפריסין

במשך 10,000 שנים, היוותה קפריסין כור היתוך לצוויליזציות אדירות.
למן ההתיישבות הניאוליתית ועד להתיישבות של האימפריות המצרית, הפרסית, הרומית,הוונציאנית, העות'מאנית והבריטית,הביא המיקום האסטרטגי של האי, בצומת הדרכים שבין המזרח למערב, להיסטוריה עשירה וצבעונית המתפרשת על גבי מאות בשנים.
במהלך עברה המטלטל של המדינה, ביקרו במקום שליטים דגולים,אלכסנדר הגדול וריצ'רד לב- הארי,לדוגמא, והשאירו מאחור את טביעת רגלם היחודית.
קפריסין יושבה לראשונה בתקופה הניאוליתית ומערך מרתק של יצירות אומנות  משנת 7000 לפנה"ס נמצאו בחפירות במקום ובמערות .כעת הן מוצגות במוזאונים שונים ברחבי האי.
משנת 3000 לפנה"ס ועד לשנת 700 לפנה"ס, החלה קפריסין להתפתח כמרכז סחר עולמי, עשירה במחצבים וסחורות שונות מכל רחבי הים התיכון. נמשכים לאפשרויות החדשות , מהגרים טורקים וסורים שהגיעו למקום הביאו עימם תרבות , אמנות וארכיטקטורה פיניקית ולבנטינית כמו גם את אמנות הנפחות ועבודות הקרמיקה.
במאה השישית לפנה"ס, כבשו הפרסים את קפריסין והפכוה לבסיס ממנו נלחמו ביוון עד לשנת 333 לפנה"ס, כשאלכסנדר הגדול הביא למפלת האימפריה הפרסית. בהמשך נשלטה קפריסין ע"י המצרים במשך 250 שנה, שלאחריהן ניתן האי ע"י יוליוס קיסר לקליאופטרה,אהובתו.לקראת מותה, עלה בידו של הקיסר אוגוסטוס לצרף את קפריסין לאדמות האימפריה הרומית.
בין המאה ה-1 למאה ה-10, קהילות רבות החלו לצוץ בקפריסין, עם מוסלמים וביזנטיים החיים בשלווה ובדו-קיום.אף על פי כן, שלווה זו הגיעה לסיומה בשנת 945, כשהביזנטיים נטלו פיקוד כולל על המדינה בהביסם את ציי הח'ליפות ה